בנם-יחידם של מרים וצבי-הירש, נולד ביום כ"א בתשרי תרפ"ג (13.10.1922) בעיר בנדין, פולין. בשנות לימודיו בגימנסיה היה פעיל ב"נוער הציוני" עד שהפלישה הנאצית לפולין, בראשית מלחמת- העולם השנייה, שמה קץ ללימודים ולפעילות ציונית גם יחד. היה כלוא במחנות אושוויץ, דאכאו, פלונסבורג, לאונבורג ומילדורף, אך את צלם היהודי לא יכלו המרצחים הנאצים לשלול ממנו ואף במחנות הללו עלתה בידו לנסוך אומץ וביטחון בלבות אחיו לגורל. אחרי הניצחון על גרמניה והשחרור מהמחנות, פעל למען ליכוד אנשי שארית הפליטה בקרייבורג שבבווריה העילית לקהילה מסודרת ולמרות גילו הצעיר נבחר לנשיא הקהילה ופעל רבות לשיפור מצבם של העקורים. משהועמדה הנהגת הקהילה על בסיס איתן פרש מנשיאותה והלך ללמוד בעיר וידן, עמד שם בבחינות-הבגרות ואחר-כך למד כימיה ורפואה ברגנסבורג, ולפי התעודות שקיבל התקדם יפה בלימודים ובתרגילים במעבדות, בהן עשה את ניסיונותיו.

בשומעו שהמולדת העברית נתונה בסכנת התקפות מכל עבר, נטש את לימודיו ואת אביו, מצא קשר עם שליחי ה"הגנה" ואחרי אימונים קצרים בגרמניה ובצרפת הגיע לארץ בחודש יוני 1948. הוא סיים קורס קצינים, קיבל תפקיד פיקודי בגדוד פלמ"ח בחטיבת "הנגב" והשתתף בכל הקרבות. בעת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב תקף גדודו את המערך המצרי בעיראק אל-מנשיה. הכוח התוקף נתקל בהתנגדות עזה של האויב ונאלץ לסגת. בקרב זה נפל, ביום י"ג בתשרי תש"ט (16.10.1948).

ביום ו' בתשרי תש"י (29.9.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.